<h1>אבודרהם סדר ראש חודש</h1>
<h2>דף קיח.</h2>
וגרסינן בפרק ערבי פסחים ומאחר דאיכא הלל הגדול מאי טעמא אמרינן האי הלילא, אמר רבי יוחנן מפני שיש בו חמישה דברים. יציאת מצרים, וקריעת ים סוף, ומתן תורה, ותחיית המתים ושיעבוד מלכיות. יציאת מצרים, בצאת ישראל ממצרים. קריעת ים סוף, הים ראה וינס. מתן תורה, ההרים רקדו כאלים. תחיית המתים, אתהלך לפני ה' בארצות החיים. ושיעבוד מלכיות, לא לנו ה' לא לנו [ואר"י לא לנו וגו'], זה שיעבוד מלכיות. ואיכא דאמרי, תניא רבי חייא אומר, לא לנו זו מלחמת גוג ומגוג.
<h2>דף קיט:</h2>
כתב הרב רבי יצחק בן גיאת, וכופל מאודך עד הצליחה נא, שכך קיבלנו מחכמים הראשונים ואנשי מעשה, שרבי לא היה כופל אלא עד הצליחה נא, ורבי אלעזר בן פרטא מוסיף על רבי כפילת מברוך הבא עד סוף הפרשה, וקיימא לן הלכה כרבי מחבריו, עד כאן. וכבר פשט המנהג לכפול מאודך עד הודו, כרבי אלעזר בן פרטא. והטעם שתיקנו לכפול פסוקים אלו, מפני שתחילת פרשת מן המיצר ענייניה כפולים, עד אודך כי עניתני, כנגד העולם הזה וימות המשיח, ולפיכך אנו גומרים אותה בכפילה עד סוף הפרשה, ופסוק ברוך הבא כפול הוא, ברכנוכם מבית ה'. וכן פסוק אלי אתה ואודך כפול הוא, אלהי ארוממך, וכיון שאין צריכין לכפול שני פסוקים, מפני שהם כפולים, אין כופלים פסוק אל ה' ויאר לנו, שהוא באמצע. ויש אומרים טעם אחר לכפילת פסוקים אלו, מפני שאמרום ישי ודוד ואחיו ושמואל, כדגרסינן בפרק ערבי פסחים (קי"ט ע"א) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן (דיאש אדיש כשדך סימן) מאודך ולמטה, אודך כי עניתני אמר דוד. אבן מאסו הבונים אמר ישי, על דוד, שהיה צעיר שבאחיו, ורועה בצאן, ולא היה נחשב בעיניהם, ולא עלה בלבם שיהא הוא מלך. הבונים, הבנים כתיב, מאת ה' היתה זאת אמרו אחיו, שהוא לשון רבים, זה היום עשה ה' אמר שמואל, שהיה מתנבא להם שסופם לגיל ולשמוח, שיושיעם הקדוש ברוך הוא מיד אויביהם על ידו. אנא ה' הושיעה נא, אמרו אחיו. אנא ה' הצליחה נא אמר דוד, שהיה מצליח, ומתפלל שיצליח גם במלכותו. ברוך הבא בשם ה' אמר ישי, כשבא דוד מן הצאן. ברכנוכם מבית ה' אמר שמואל, כשקרא אותם אל הזבח. אל ה' ויאר לנו אמרו כולם. איסרו חג אמר שמואל, שאמר להם שיהיו מקריבין זבח שלמים, לשמוח ולזרוק על המזבח. אלי אתה ואודך אמר דוד. הודו לה' אמרו כולם, ומפני כבודם אנו כופלין אותם, להראות שאנו חושבין כל פסוק מהם כפרשה בפני עצמה, ולכך אנו פוסקין אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא לשנים, וכופלין אותם, אף על פי שהוא פסוק אחד.
